החלטה בתיק ב"ש 9635/07

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ושהיה בישראל שלא כדין, עבירה לפי ס' 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (שתי עבירות).

על פי הנטען בכתב האישום, קשר המשיב קשר עם בן דודתו מוחמד כסתרו (להלן: "כסתרו") לשדוד מונית. ביום 22.11.06 בערב, עלו השניים על מוניתו של מעזוז בייוד (להלן: "המתלונן"), וביקשו ממנו כי יסיעם לגבעת התחמושת. במהלך הנסיעה ישב כסתרו ליד המתלונן, ואילו המשיב ישב במושב האחורי. בהגיעם לחניה הסמוכה לגבעת התחמושת, לשם הובילו את המתלונן, התנפלו השניים על המתלונן, היכו אותו בחוזקה במכות ובאגרופים בראשו ובכל חלקי גופו, נאבקו עמו במשך מספר דקות, עד שלבסוף השליכוהו מן המונית, והחלו בנסיעה. המתלונן נתלה על דלת המונית, ונגרר עמה מספר מטרים בעוד המונית נוסעת, עד שנחבל ונפל. המשיב וכסתרו נסעו עם המונית לאורך מספר רחובות, נטלו ממנה כסף ורכוש ונמלטו רגלית. כתוצאה ממעשי השניים, נחבל המתלונן ונפצע בפניו ובברכיו.

בעת ביצוע המעשים, וכן ביום 9.6.07, מועד בו נעצר המשיב, שהה המשיב בישראל שלא כדין.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ב"כ המשיב איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, ועל קיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, הוא טוען כי יש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. מאחר שמדובר בתושב שטחים, ולאור מדיניות המבקשת המתנגדת למעצר בית של תושבי שטחים בתחומי מדינת ישראל, הוא סבור כי יש להורות על שחרורו של המשיב בערובות כספיות.

2.         טעמו העיקרי של ב"כ המשיב לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר נעוץ בטענתו להפליית המשיב ביחס לכסתרו, שותפו לעבירה על פי הנטען. לטענת ב"כ המשיב, נעצר כסתרו ע"י המבקשת כבר בחודש דצמבר 2006, זמן קצר לאחר ביצוע העבירה. בעת מעצרו, שהה בישראל שלא כדין ונמצאו בכליו תעודת זהות מזוייפת וסמים. כסתרו נחקר על העבירה דנן, ומעצרו הוארך על יסוד הצהרת תובע, אולם חרף קיומן של ראיות לכאורה להשתתפותו בשוד, בחרה המבקשת לשחררו מבלי להגיש נגדו כתב אישום ובקשה למעצרו עד לתום ההליכים. לטענת ב"כ המשיב, נוהגה המפלה של המבקשת בהתייחס לשני השותפים, אף שאין ביניהם שוני של ממש, מחייב שחרורו של המשיב בערבויות כספיות. ב"כ המשיב מוסיף וטוען כי לגרסת המשיב, אף שאין עניינה לשלב זה של הדיון, הייתה נוכחותו במונית תמימה, והוא כלל לא ידע כי בדעת כסתרו לבצע שוד. עוד הוא טוען כי מדובר בעבירה שבוצעה לפי כחצי שנה, ובצעיר בעל עבר נקי, שלאחרונה נישא ואשתו עומדת ללדת בקרוב את ילדם הראשון.

ב"כ המבקשת טוען כי אין מדובר בהפליה בין שווים. אכן, בשעתו, היה בידי המבקשת מידע אשר הובילה לאותו כסתרו, אשר נחקר, הכחיש מעורבותו במעשים, נתן הסבר להימצאותו בזירת העבירה, והפליל את המשיב. אף שהוגשה בעניינו בקשה להארכת מעצרו על יסוד הצהרת תובע, הגיעה המבקשת, בסופו של דבר, למסקנה, שאין בידה ראיות מספיקות לשם הגשתו של כתב אישום בגין עבירת השוד. כיום, לאחר מעצרו של המשיב וחקירתו, בה הוא קושר את כסתרו למעשים, פועלת המבקשת לאיתורו של כסתרו, ומיד לכשיאותר יוגש נגדו כתב אישום.

3.         כאמור, אין חולק בדבר קיומה של עילה למעצרו של המשיב. מדובר בביצוע שוד מתוכנן מראש של נהג מונית, וביצועו בצוותא תוך נקיטת אלימות קשה, השלכת נהג המונית מרכבו ונטילת רכושו. לפי תיאורו של המתלונן, הוכה ע"י השניים באגרופים בראשו עד אפס כוחות, והושלך בכוח מן הרכב. כשהוא מושלך על הארץ, אחז בדלת המונית, והשניים פתחו בנסיעה במהירות של "אוטו מרוצים", תוך גרירתו של המתלונן לאורך עשרה מטרים עד שנפל. אופן ביצוע העבירה מלמד, אפוא, על הסיכון הרב הנשקף מן המשיב. לצד כל אלה יוסף כי מדובר בתושב שטחים, שאם ישוחרר קיים חשש להימלטותו מן הדין.

משהתייחס ב"כ המשיב לגרסתו של המשיב לאירועים יוסף, כי המשיב מודה כי נסע יחד עם כסתרו במונית ואף מודה כי אכן בוצע השוד. יחד עם זאת, הוא טוען כי זה בוצע במפתיע ע"י כסתרו בלבד, ללא השתתפותו, ומבלי שידע על כוונותיו. לטענתו, ישב במושב האחורי של המונית ולא עשה דבר, ובשלב מסוים ניסה למשוך את כסתרו החוצה מן המונית, ואף להפריד בינו לבין המתלונן. יובהר כי גרסתו זו של המשיב איננה מתיישבת עם גרסת המתלונן לפיה אותו בחור שישב מאחור הכה באגרופיו בראשו ללא הפסקה עד לדיכוי התנגדותו. בהמשך יצא מן המונית, פתח את דלת הנהג והשליכו החוצה מן המונית.

4.         אשר לטענת ההפליה. אכן, על פי הכלל, אין להפלות בין נאשמים בהליכי מעצר, בהעדר טעמים המצדיקים הבחנה ביניהם. יחד עם זאת, מקום בו קיימים נימוקים המצדיקים מעצרו של נאשם אחד ושחרורו של נאשם אחר, לא יהיה בכך משום הבחנה פסולה.

בענייננו לא הוגש עד כה כתב אישום נגד כסתרו. עיון בחומר הראיות שהוצג מלמד כי בעקבות מידע מודיעיני, נעצר כסתרו, ביום 22.12.06, כחשוד בביצוע השוד. בעת מעצרו הזדהה באמצעות תעודת זהות מזויפת. חומר הראיות שהיה בידי המבקשת באותה עת כלל את טביעת אצבעותיו של כסתרו שנמצאה על חלקו הפנימי של חלון הדלת הקדמית שמאלית של המונית. במסדר זיהוי חי שנערך, לא זיהה המתלונן את כסתרו. בהודעתו הכחיש כסתרו כל קשר לביצוע השוד, והתמיד בהכחשתו גם כשעומת עם קיומה של טביעת אצבעותיו. בגרסה מאוחרת יותר טען כי ראה באקראי את שני השודדים, המשיב ואדם נוסף בשמו נקב, כשהם מוציאים כסף קטן מן המונית, ומששאלם למעשיהם, איימו עליו ואף היכוהו.

אף שהוגשה בקשה להארכת מעצרו של כסתרו על יסוד הצהרת תובע, החליטה המבקשת שלא להגיש נגדו כתב אישום על עבירת השוד (ממזכר מיום 10.6.07 של רס"ר דותן גרילק עולה כי הוגש נגדו כתב אישום בגין כניסה לישראל שלא כחוק ושימוש במסמך מזויף, וכי הורשע ונדון למאסר). ביום 11.6.07, בעקבות מעצרו וחקירתו של המשיב, פנתה המשטרה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה לצו מעצר נגד כסתרו ל-24 שעות, בהעדרו, ובקשתה נעתרה.

סקירה זו מעלה כי לאור מערך הראיות השונה שהיה בידי המבקשת בעניינו של כסתרו במועד שחרורו, קיים שוני של ממש בין שני השותפים. משנצברו בידה ראיות מספיקות להעמדתו של כסתרו לדין, לאחר גביית הודעתו של המשיב, נקטה המבקשת פעולה מיידית למעצרו לשם הבאתו לדין. למעלה מן הצורך יוסף כי גם אם אכן הייתה פגיעה בעיקרון השוויון, לא היה מקום לשחרורו של המשיב. נקבע לא אחת כי עיקרון השוויון, על אף חשיבותו, איננו עיקרון על ויש שהוא נדחה מפני אינטרסים אחרים הגוברים עליו בעוצמתם. כך נקבע כי מקום בו מדובר בעבירות של אלימות קשה, יגבר אינטרס השמירה על בטחון הציבור על פני אינטרס השוויון (בש"פ 7686/03 רפייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נז  (6) 753, בש"פ 2895/06 אזערי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.5.06). לפיכך, גם אם שחרורו של כסתרו באותה עת נבע מטעות שבשיקול דעתה של המבקשת, ואיני סבורה כך, אין בכך בהכרח כדי להביא לשחרורו של המשיב.

לסיכום, לאור המסוכנות הנשקפת מן המשיב, כפי שהיא עולה מן המעשים שביצע, קיימת עילה למעצרו. שחרורו בערובות כספיות, כמוצע על ידי המשיב, אין בו כדי לענות על מסוכנותו וכדי להשיג את תכלית המעצר.

הנני מורה, אפוא, על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ז (20 ביוני 2007) במעמד ב"כ המבקשת, עו"ד גדליהו, המשיב ובא כוחו, עו"ד עואודה.

                                                                                __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: